5.6.08

רק שתבינו, אותי זה בכלל לא מצחיק...
עשיתי לפני כמה ימים את טעות חיי ודילגתי מעל המחיצה שרונית שמה לי בין המטבח לסלון, כדי שלא אסתובב חופשי בבית כשהיא יוצאת או כשבאים אליה חברים, כי לפי מה שאומרים עלי אני מבין שאני קרציה לא קטנה כי אני נטפל לכולם ומלקק להם את הרגלים.
קשה לי לשלוט בעצמי, אני כל כך שמח לפגוש אנשים ולכן אני מתנהג כך, לך תסביר להם שזה יעבור לי... בטח אחרי שאכיר אותם יותר מקרוב...
וכבן, כרונית תפסה אותי מזנק מעל המחיצה, ולאחר שהתאוששה מההלם ולאחר שסיימה לצלם אותי בוידאו, אותו בטח ראיתם כבר, היא התחילה לשבור את הראש שלה מה לעשות.
יצאנו לדרך לחפש מחיצה מתקפלת.
הגענו להום סנטר ושמחתה היתה גדולה כשמצאה מחיצה כזאת ולאחר שקנתה שתיים, כי אחת לא מספיקה, הגענו הביתה, היא חיברה אותן עם אזיקונים והרי התוצאה לפניכם.
נו, נו, אני אמנם יכול להשקיף ביתר קלות על מה שקורה בבית אבל לעבור את זה כנראה שלא אצליח בגילגול הזה כי אין מצב שאגדל עוד הרבה יותר.
שמעתי שהיא מספרת שהיא מבסוטה מהפתרון כי אני מתאמן לעמוד על שתי רגליים, אני עוד אראה לה איך אני גם ארקוד על שתי הרגלים...אני מתאמן על זה בלילה כשהיא ישנה כי החלטתי להכין לה הפתעה. אמנם חסרה לי המוסיקה כי אני לא יכול בלילה לעשות רעש אבל יש לי קצב פנימי נפלא וזה מספיק לי.
אני מאמין שבעוד כמה חודשים אכין לה את ההפתעה הזאת וכמובן...אתם מנחשים נכון...היא מייד תרוץ להביא את מצלמת הוידאו שלה. אז בנתיים להתראות לכם יקירי והמשיכו לבקר את הבלוג שלי, אני רואה בסטטיסטיקות שאתם מבקרים אותו בהמונכם.