14.4.08
איזה אושר, אני מרגיש ממש כמו טייגר, אוכל ושותה ולא משלשל יותר. אני מקוה שזה ימשך כך.
מה שמשגע אותי זה שישנה עליה לרגל לראות אותי, כאילו אני איזה ליצן, חברים, חברות, משפחה, כולם באים לראות את צ'פצ'יק ומתחילים לצעוק לי "איזה מתוק, איזה מתוק"...כאילו שאני צעצוע. בקצור, אני לא מת על זה אבל כשזה קורה לפחות רונית פותחת לי את המעבר שסגרה בין המטבל לסלון, כדי שלא אוכל לה את כל הרהיטים והשטיחים. משום מה כל פעם שאני רק חושב על התענוג הזה, אני שומע צעקה" "לללאאאא!!!" ואני מבין כמובן שאסור לי לחסל לה את השטיחים והרהיטים, חכו חכו ותראו מה יהיה כשקצת אגדל. אתמול ממש הפלתי את רונית מהכסא. היא תפרה לי תיק גדול מיוחד עם חלון שקוף כדי שתוכל לקחת אותי לידה באוטו ואני נתתי ממנו קפיצה החוצה ושמעתי אותה אומרת, אלוהים...איזה אקרובט הצ'ופצ'קון הזה. עוד יהיה שמח.
להתראות בנתיים ונראה לי שאחזור לכתוב רק אחרי חג הפסח כי אני חייב לעזור לרונית להתכונן, אז חג שמח לכולכם ונשיקות ממני צ'ופצ'יק.